פרסומים וכנסים
פרסומים וכנסים
בין הפרט לקהילה
הערבות ההדדית, המוטמעת בחיים הקיבוציים, מאפשרת לרבים מהאנשים עם צרכים מיוחדים החיים בקיבוצים יחס מאפשר, מכיל ומכבד הן מהמוסדות הרשמיים של הקיבוץ הן מחברי הקהילה. עם זאת, מחויבות הקיבוצים לאותם אנשים אינה אחידה, אינה קבועה, ואינה מאפשרת מענה מלא לכל הצרכים המיוחדים. הגיוון הקיים במאפייני האנשים עם הצרכים המיוחדים, מהות צורכיהם ומידת הקשר שלהם לקיבוץ ניכרים גם במחויבות השונה של הקיבוץ כלפיהם. השונות מתבטאת בהכרה של הקיבוץ או באי-ההכרה שלו באנשים כבעלי צרכים מיוחדים, באופן שבו צורכיהם מסופקים וביחס האישי של ממלאי התפקידים ושל חברי הקהילה כלפיהם. במידת מחויבותם של הקיבוצים המתחדשים לאנשים עם צרכים מיוחדים ובמורכבות הנובעת ממחויבות זו.
הפרק "בין הפרט לקהילה - צרכים מיוחדים בקיבוץ במבחן מתחדש" שנכתב עם ד"ר מנחם טופל ופורסם בספר "יחיד ביחד - קהילה קיבוצית בין הכלה להדרה" בעריכת ארנה שמר ומנחם טופל, דן במורכבות שבין הפרט לקהילה בכל הקשור לצרכים מיוחדים בקיבוץ המתחדש.
המחקר התבצע במסגרת התוכנית ליישוב וניהול סכסוכים ומו"מ באוניברסיטת בר-אילן.
לשחות במים סוערים
ניהול ארגון בעת משבר היה מאז ומתמיד אתגר עצום. בעידן הנוכחי – עידן המורכבות, המאופיין באי-ודאות, בכאוס ובשינויים מואצים ובלתי צפויים – האתגר גדול עוד יותר.
עם פרוץ מגפת הקורונה בינואר 2020 נאלצו ארגונים חברתיים להתמודד עם "הלא ידוע", ומצאו עצמם בשעת מבחן: אתגר המוכנות לשעת משבר ולמצבי אי-ודאות. מאמר זה בוחןאת התמודדותם של ארגונים חברתיים עם מצבי אי-ודאות, ומתבונן בהתמודדותם עםהסגר הראשון של הקורונה כמקרה מבחן. בחינת ההתמודדות התבצעה באמצעות מחקר איכותני שכלל ריאיון עומק מובנה למחצה עם 12 מנהלי ארגונים חברתיים מהמגזר הציבורי ומהמגזר השלישי בישראל. בניתוח תמטי זוהו שבעה תחומים מרכזיים שמהםאפשר ללמוד על דרכי ההתמודדות של הארגונים עם הסגר הראשון, ועמדו בקנה אחד עםהעולה מן הספרות התאורטית. הכותבות מנתחות את הממצאים בשבעת התחומים הללו,ומציגות המלצות שיסייעו לארגונים חברתיים להיערך למצבי אי-ודאות ולמצבי חירוםעתידיים נוספים.
מאמר שהתקבל לכתב העת ״ביטחון סוציאלי״ ופורסם בגיליון 122 בעריכות פרופ׳ הלל שמיד, בנשוא - הקורונה והשפעותיה על ארגוני החברה האזרחית בישראל.
הסובייקטיביות של הקהילתיות
מתוך עניין להבין את הקהילה הקיבוצית שעוברת שינוי בחרנו, ד"ר ארנה שמר ואנכי, לבחון את חוויתם של אינדיבידואלים בקיבוץ אחד שביצע תהליך שינוי דרמטי במהלך מספר שנים בהן יצא ממשבר כלכלי-חברתי ודמוגרפי לתפקוד כקהילה משגשגת.
ההתבוננות בפרט התמקדה בהיבטים הקשורים לרגשותיו, מחשבותיו ומעשיו, ובפעולות שנעשו כדי לאפשר לחברי הקיבוץ לקדם את השינוי ולהתמודד עימו: ייצוב מערכת כלכלית וניהולית, חיזוק תחושת הקהילתיות ועיגון הסדרים קהילתיים הרלוונטיים למציאות המתחדשת.
המאמר התפרסם כפרק בספר קיבוץ 2020 בעריכת אליעזר בן רפאל וארנה שמר. הספר יצא לאור בשנת 2020 בשיתוף של יד טבנקין ושל המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופית באוניברסיטת חיפה.
פודקאסט ״דיבורי קהילה״
ב13.8.24, התארחתי יחד עם נעה שפי, מומחית בטיפול בטראומה, שכול ואובדן, בפודקאסט "דיבורי קהילה".
בפרק, שעלה שיתפנו תהליך עבודה של צוות אובדן ושכול באחת הקהילות שאנו מלוות יחדיו. דנו שוחחנו על עיבוד אובדנים ושכול בקהילה, כבסיס לחיים מלאי חיות ומשמעות.
בפרק דיברנו על תהליך ליווי באחד מקיבוצי העוטף, שחווה אובדנים רבים, על קידום צוות אובדן ושכול. איך נוגעים בנושא הקשה הזה ואיך עובדים דרכו עם הקהילה.
ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש ותפקידה בפתרון הקונפליקט בשאלת הזהות המתגבשת
עבודת הדוקטורט שכתבתי בהנחייתם של פרופ' רחל שרעבי וד"ר מנחם טופל (מנולו) ואושרה בשנת 2020, עוסקת בערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש ובתפקידה בפתרון הקונפליקט בשאלת הזהות המתגבשת.
המחקר ביקש להבין מהו מקומה, מהי דמותה ומהו אופייה של הערבות ההדדית לנוכח השינויים באורחות החיים בקיבוצים, ובראשם שינוי האיזון שבין הפרט לכלל. בנוסף, ביקש המחקר ללמוד על תפקיד הערבות ההדדית בפתרון הקונפליקט שנוצר בתהליך גיבוש הזהות הקיבוצית ולהגביר את הידע על תהליכים חברתיים שעוברות קהילות עם שינויים ערכיים שמגדירים מחדש את זהותן.
ביטויים רב תרבותיים בארגון לשינוי חברתי-
המקרה של "סנגור קהילתי"
עבודת התיזה שכתבתי, בהנחיית ד"ר רוני קאופמן,עוסקת בביטויים רב תרבותיים בארגונים לשינוי חברתי. המחקר התמקד בסניף לוד של עמותת סנגור קהילתי, שאותו הקמתי וניהלתי בשנותיו הראשונות.
למחקר היו שתי מטרות. האחת, להעמיק את ההבנה על דרכי עבודת ארגונים לשינוי חברתי עם קהילות שחבריהן, שהן חלק מאוכלוסיות מודרות חברתית- כלכלית, משתייכים לקבוצות שונות של מיעוט תרבותי. המטרה השנייה היתה לתרום ידע חדש וכלים יישומיים לראשי ארגונים קהילתיים לשינוי חברתי המעוניינים להפוך את ארגונם לארגון רב תרבותי.
במחקר נבחנו הקשיים ודרכי ההתמודדות של ארגון לשנוי חברתי הפועל בקהילה רב תרבותית עם הקהילה ועם הצוות הרב תרבותי שבתוך הארגון.
לתפוס מקום - תיאור תהליך השינוי בקיבוץ נווה איתן
בסוף יוני 2021 התקיים כנס חברה וקהילה של התנועה הקיבוצית בשער הנגב.
תמר קדמי, מנהלת הקהילה בנוה איתן, ואני הוזמנו להציג את תהליך השינוי הקהילתי - חברתי שעבר הקיבוץ בשנים האחרונות.
חברי הקהילה התגייסו בכל כוחם לחזק ולקדם את הקהילה שלהם ובכוחות משותפים הפכו את נווה איתן לקיבוץ קולט שמתקדם בכל התחומים.
ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש- הרצאה בכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ- ספטמבר 2020
בספטמבר 2020 התקיים, כמדי שנה, הכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ.
בדומה לאי ודאות שאפפה את כולנו באותם ימים לא היה ברור האם יתקיים הכנס ואם כן, באיזה פורמט. מובילי הכנס באומץ ובנחישות הובילו לקיום הכנס, גם אם במתכונת אחרת לחלוטין מזו המקובלת. ההחלטה היתה שכל המשתתפים יתחברו מרחוק וכך, כולנו, גם נשמור על ההנחיות ועל בריאותנו וגם נהנה ממפגש עשיר ומעשיר.
וכך, בשבוע השני של ספטמבר התקבצו ובאו (בזום) חוקרי קיבוצים ותיקים וצעירים, ממלאי תפקידים ומי שנושא הקיבוץ מעניין אותו. במשך יומיים, שהיו מאורגנים למופת, הקשבנו, הצגנו, שאלנו והשכלנו.
להלן קישור להרצאה שבה הצגתי חלקים מעבודת הדוקטורט שלי.החלק שלי מתחיל בדקה 50:51
